האיסור דה פקטו על טיסות מוסלמיות תחת טראמפ

האיסור דה פקטו על נסיעות מוסלמים תחת טראמפ מייצג רגרסיה מדאיגה בזכויות האדם והאזרח. ההנחיה הזו, שהחלה מיד עם כניסתו לתפקיד, הטילה מגבלות דרסטיות על מיליוני אנשים. *אווירת הפחד והחשד התעצמה*, ויצרה סביבה עוינת כלפי הקהילות המוסלמיות. הסיבות הנזכרות נובעות לעיתים קרובות מעילה של ביטחון לאומי, אך מאחורי המסיכה הזו מסתתרת דיסקרימינציה מערכתית המשנה חיים. יישום מדיניות כזו מדגיש רצון ממשי ל*לחלק ולסווג* אנשים על סמך דתם ומוצאם. אסטרטגיה זו תורמת לאווירת חוסר סובלנות, החותרת לערכי היסוד של סובלנות אנושיות.

היבט	פרטים
צו inaugural	טראמפ הכניס איסור מוסלמי כבר ב-2017, המתמקד במדינות בעיקר מוסלמיות.
הרחבת המגבלות	צו מנהלי חדש ב-2025 מחזק ומרחיב את מדיניות ההדרה.
זיהוי מדינות בסיכון	דיווחים חייבים לזהות את המדינות הנתפסות כבלתי מספקות בתחום האימות.
קריטריונים אידיאולוגיים	הממשלה יכולה לסרב להכניס על סמך דעות פוליטיות ואמונות דתיות.
השפעה על המהגרים	המגבלות מסבכות את הבקשות לויזה ומסיטות את תוכניות ההסדר.
הגברת אמצעי הביטחון	הגברת ביקורות וביקורת חברות על שיטות ההעסקה.
הדים היסטוריים	מדיניות זו מזכירה תקופות אפלות של דיסקרימינציה בארצות הברית.
תגובה קהילתית	הקהילות ערביות ומוסלמיות מתנגדות נחרצות לצעדים הללו.
השלכות חוקתיות	צעדים אלה מעוררים חששות לגבי ערעור הזכויות של התיקון הראשון.

הצו שנחתם על ידי דונלד טראמפ עם הגעתו לנשיאות הכניס אמצעי שנוי במחלוקת המגביל את הכניסה של אזרחים מכמה מדינות רובן מוסלמיות. מדיניות זו, שנקראת לעיתים קרובות האיסור המוסלמי, השפיעה רבות על האנשים הממוקדים ועל משפחותיהם. תוך כדי שילוב של מגבלות אלה עם סוגיות של ביטחון לאומי, הממשל של טראמפ הקים מערכת מפלה שהעלתה התנגדות הן בתוך המדינה והן מחוצה לה.

ההקשר החקיקתי #

הצו המנהלי של ינואר 2017 אסר על כניסה לארצות הברית לאזרחים משבע מדינות: איראן, לוב, סומליה, סודן, סוריה, עיראק ותימן. החלטה זו לוותה בהצדקות הנוגעות למלחמה בטרור, אך רבים מהמומחים וארגוני זכויות האדם גינו סטיגמיזציה מערכתית של האוכלוסייה המוסלמית. המסגרת החוקית התומכת ביוזמה זו מתבססת על טיעון של הגנה על האומה, תירוץ שמנוצל לעיתים קרובות בתקופות של עלייה במתיחות הגיאופוליטית.

À lire שולחן מונר בסטרטאט: חוויה גסטרונומית בורגנית בלב היצירתיות

הרחבת מדיניות ההדרה #

עם הופעת צווים מנהליים חדשים, הממשל של טראמפ הרחיב את היקף ההגבלות הללו. החלטות אלו אפשרו לכלול אלמנטים כמו אמונות דתיות ודעות פוליטיות כקריטריוני ההדרה. כך יכלה הממשלה להחזיר תושבים חוקיים על סמך הזיקות התרבותיות שלהם או על סמך נאומים שנתפסו כהתנגדות לערכים אמריקאיים. המגמה לדיסקרימינציה אידיאולוגית מובילה לירידה בנורמות שהוקמו בתחום הזכויות האזרחיות.

השלכות אנושיות #

המדיניות שהוטלה גרמה להשפעות הרסניות על משפחות וקהילות. אלפי אנשים נתקעו בגבולות, מופרדים מיקיריהם, או לא הצליחו לגשת להזדמנויות עבודה או לימודים בארצות הברית. מצב זה יצר אווירה של פחד וחוסר אמון, משנה את התפיסה של אמריקה כמצרפת למי fleeing סיטואציות מסוכנות. כתוצאה מכך, ההשפעה הרגשית והפסיכולוגית על האנשים המושפעים היא בלתי ניתנת למדידה, מחמירה את התחושות של חוסר צדק ופגיעות.

היבטים בינלאומיים ותגובות #

על הבמה הבינלאומית, החלטות אלו עוררו תגובות חריפות. ממשלות של כמה מדינות שהושפעו הביעו את זעזוען בפני מדיניות שנחשבת לבלתי הוגנת ומפרה זכויות יסוד. הפגנות התקיימו גם בערים שונות בארצות הברית כדי לגנות את הפרקטיקות המפלקות הללו. ארגונים לא ממשלתיים יזמו פעולות משפטיות, מדגישים את ההשלכות הסותרות לחופש התנועה ולערכים הדמוקרטיים שמדובר בארצות הברית להגן עליהם.

פרספקטיבות לעתיד #

הממשל של טראמפ שינה באופן מעמיק את הנוף של מדיניות ההגירה. ההשפעות של תקופה זו עדיין מורגשות, עם חלוקה גוברת בין קבוצות תרבותיות ודתיות שונות בארצות הברית. ההחלטות הקודמות הפכו כיום לחלק מדיון רחב יותר על הגירה, זכויות אדם וזהות לאומית. המורשת של מדיניות אלו נותרה נושא לדאגה עבור מעוררי המודעות לזכויות האדם, המנסים להגן על מודל חברה כוללני וכזה שמכבדים את ערכי יסוד של גיוון וסובלנות.

À lire כרטיסי הזהות השבטיים נותרו בתוקף לטיסות פנים

קולות נשמעים תמיד כדי לקרוא לחדש את חוקי ההגירה ולרכך את המגבלות הקיימות. קריאות אלו משקפות רצון לשוב עם העקרונות של אמריקה, המילה לגיטימית עבור כולם. הדרך למדיניות הגירה הוגנת עדיין נראית קשה, אך המאבק עבור זכויות יסוד ממשיך לעורר גיוס משמעותי ברחבי המדינה.