הטירה של וילנדרי, *אוצר אמיתי של הרנסנס*, מתייצבת כא אייקון אדריכלי בלב עמק הלואר. נבנתה למען ההיסטוריה על חורבות טירה מימי הביניים, היא לא רק מרהיבה ביופייה, אלא גם מגנטת בסיפורים enchanting that rock the imagination. הגינות שלה המפוארות, המגולפות בקפידה ועשירות בסימבוליות, מספרות סיפורי אהבה ותשוקה, מעוררות את ליבם של המבקרים. בתוך האווירה הייחודית של הטירה, כל צעד מעיר אגדות שבהן ההיסטוריה ו *הטבע שזורים*, מציעים חוויה בלתי נשכחת למי שמעז להיכנס.
סקירה כללית
מקור
הטירה של וילנדרי נבנתה בשנת 1543 על ידי ז'אן ברטון על חורבות טירה מימי הביניים.
סגנון אדריכלי
היא משלבת את סגנון הרנסנס עם אלמנטים מודרניים, ומשקפת את החזון האדריכלי של יוצרה.
שיפוץ
ב המאה ה-20, יואכים קאראבלו שיפץ את הטירה, והחזיר לה את זוהרה המקורי.
גינות
הגינות של וילנדרי ידועות ביופיין, המורכבות משבעה שטחים ירוקים שנוצרו על ידי קאראבלו.
מבקרים
תיירים מגיעים מכל רחבי העולם כדי admire את ההרמוניה בין הבניין לגינותיו.
אוסף אמנות
הטירה מארחת אוסף של ציורים שמספרים את סיפורה ואת התפתחותה האמנותית.
מורשת
וילנדרי מנוהלת על ידי אנרי קאראבלו, נינו של יואכים, וממשיכה במשימת השימור.
הולדת הטירה של וילנדרי #
הטירה של וילנדרי, מבנה סמלי, רואה אור באמצע המאה ה-16. נבנתה על יסודות מבצר מימי הביניים, מארכיטקט שלה, ז'אן ברטון, יש מיומנות מדהימה. האיש הזה, השר המשפיע תחת פרנסואה הראשון, מביא חזון חדשני, שמשלב אסתטיקה של הרנסנס ופונקציונליות אדריכלית. העבודות מתחילות ב-1543, וכל אבן מעידה על האמנות של בוני התקופה.
שנים של דעיכה בידיהם של היורשים #
עם תחילת המאה ה-20, נשמתה של וילנדרי מתכלת בהדרגה, נטרפת על ידי הטבע והשכחה. הטירה, במצב של הרס, מאיימת להיעלם. אז מתערבים יואכים קאראבלו ואשתו אן קולמן. אנשי אמנות Passion, שרוצים לשמור את האוסף שלהם של צבעים, משתלטים על המקום ב-1906. Determination שלהם תסמן את התחלת התחייה המדהימה.
À lire ביקור מסביב לעולם: אילו עצירות לכלול כדי להבטיח טיול מוצלח?
החלום של השיפוץ #
במרכז השיפוץ, יואכים קאראבלו מתייצב כדמות המרכזית. הוא מוותר על קריירה מדעית, מקדיש כל רגע כדי להשיב למקום את כבודו של וילנדרי. יותר ממאה אומנים, בהנחיית הבנתו הפדגוגית, מחדש חיים לאבנים העתיקות. בעזרות כספיות של אשתו, יורשת של טייקון אמריקאי, הטירה חוזרת במהירות למראה האדיר שלה, נפתחת בטקסיות בשנת 1920.
הגינות, האוצרות של המבנה
הקסם של וילנדרי לא נמצא רק באדריכלות שלה. הגינות, זוהרות בצבעים ובהרמוניה, מזמינות מבקרים מכל העולם. יואכים קאראבלו, כאדריכל הצמחים האמיתי, מחיה את רוח הגינות הרנסנס. בעבודתו, הוא מעניק חיים מחדש למקומות טעונים בהיסטוריה, משנה את האיזור לתמונה חיה. שבעת הגינות הללו, כמו הגינה הקולינרית והגינה של אהבה, מספרות סיפורים קשורים בירוק.
המורשת של משפחת קאראבלו #
הנר המאיר את המהלך הזה מוחזק כעת על ידי אנרי קאראבלו, נינו של יואכים. מחויב לשמור על יצירה משפחתית זו, הוא משתלב בתהליך של הערכת המורשת. וילנדרי, מוכרת על ידי מוסדות כמו "הנועזים של המורשת", ממשיכה להיות דוגמה בולטת של איחוד בין היסטוריה ואמנות עכשווית.
חוויה חישתית ייחודית #
כל ביקור בדירות של הטירה מגלה אוצרות אמנותיים. הקירות, מעוטרים בציורים, מזכירים את התשוקות של בעליהם הקודמים. האור המחלחל מדגיש את העדינות של הקישוטים, ומבטיח אווירה חמה. המבקרים, מתפעלים, חווים את ההרמוניה בין האדריכלות לטבע, בהקשר ייחודי שמעיד על מאות של זיכרון.
À lire להצליח בהגירה שלכם: מדריך מלא של שלבים למעבר לחו"ל
הגינות של אתמול והיום #
הגינות של וילנדרי, יצירות מופת בוטניות אמיתיות, פורשות על פני מספר רמות. הדפוסים הגיאומטריים המורכבים משיחי בוקיצה, ירקות ופרחים מזכירים סיפורים רגישים על אהבה ומוסיקה. חובבי הבוטניקה כמו גם חובבי צילום מוצאים כאן את שלהם. התנהלות הזו בין האמנות בטבע מעניקה לוילנדרי קרן רוויה ומסתורית.
כוח המשיכה של המבקרים
ווילנדרי מושכת קהל מגוון, החל מסקרנים פשוטים ועד אוהבי ההיסטוריה. הסיורים המודרכים מעמידים את המבקרים במצב מנחם, המעלה זיכרונות של מאות של תשוקות ומאבקים. הקסם פועל, והופך כל צעד לקצת יותר קסום. לעבור את דלתות הטירה הופך למסע בזמן, בריחה מוחשית בלב ההיסטוריה.
שם חקוק בהיסטוריה #
ווילנדרי, עם גינותיה המקסימות וארכיטקטורתה המפוארה, נשארת כנקודת ציון בלתי נמנעת. הסיפורים שאיתם היא קשורה ממשיכים להזין את הדמיון הקולקטיבי. הטירה, עדות אמיתית להיסטוריה של צרפת, מגלמת כוכב נוצץ מעל עמק הלואר. הקסם פועל, וכל אבן נראית כאילו לוחשת סיפורים מרהיבים לאלה שלוקחים את הזמן להקשיב.
לעוד יותר הרפתקאות באזור היפה הזה, אל תשכחו לבדוק את האתרים שחובה לבקר בהם בטורן, את האוצרות והפעילויות שאסור לפספס, או את הביקורים המשפחתיים בסביבה.