ברגע שמגיעים לארכיפלג זנזיבר, נודף ריח תבלינים, אלמוגים וע wood עתיק. האי הזה נראה כאילו ברח מימים קדומים, ואינו מתוח בין השמים לים, באמצע הדרך בין מזרח למערב אפריקה. אם זנזיבר מסמל חופים זוהרים, דקלים וטורקיז של לגונות, היא גם מקום מפגש, היסטוריה וגילויים. הנה כמה טיפים שיעזרו להפוך את הנסיעה שלכם לאי לבלתי נשכחת.
ארגנו את הנסיעה שלכם לזנזיבר: מהזמנת הטיסות ועד לפעילויות
זנזיבר, אין טעם למהר. הזמינו את כרטיסי הטיסה שלכם מבעוד מועד, כי הארכיפלג הזה אינו נגלה בהפתעה, יש לתכנן אותו כמו הבטחה שנשמרה. אם מצאתם טיסה ישירה, קחו אותה! אחרת, תנו לעצמכם להיכנע לעוגיות דה-ר אֵס סלאם והגיעו לזנזיבר דרך הים: המעבורת משחררת את האי לאט לאט, בין המלח לצעקות הציפורים. פרטים אלו כבר מהווים את התחלת המסע. עוד לפני היציאה, סמכו על מומחים. רק מומחים ביעדים יוצאי דופן יכולים לארגן טיולים לזנזיבר על פי הכללים.
זנזיבר ניתן לעבור בקצב שלכם, וכדי להבין אותה, אל תהססו לחקור את כל צדדיה: קודם כל את האבן של העיירה סטון טאון, העיר העתיקה, הלב הפועם של החלפות תבלינים וסיפורים בני אלפי שנים, היכן שבכל דלת מעוטרת מסתתר עולם. לאחר מכן את חופי החול הלבן ואת האיים הצפים באגם הכחול. ולבסוף את יערות ג'וזאני, שם מסתתרים קופים קולובים אדומים, פרוותם מזכירה את העלים האדומים של הכפרים שבקצה העולם.
מבחינת בריאות, יש לנקוט זהירות: התמקדו בהמלצות חיסון, ואל תקללו את היתושים, החברים הבלתי רצויים של טרופ ההר. הוויזה היא פורמליות שניתן לס régler בשדה התעופה. ברגע שכל הפרטים הללו מובטחים, אתם מוכנים לנסיעה, האמיתית.
בחרו את המגורים המתאימים לרצונותיכם
זנזיבר אינה רק מציעה לכם מלונות, אלא גם מקלטים. אם אתם חולמים על אינסוף, פנו צפונה, שם נונגווי וקנדווא מזמינים אתכם ל שקיעות שמבעירות את האופק. ברגעים הללו, העולם מתמוסס כדי לפנות מקום לנשימת הגלים. כאן, הלילות נועדו להרגיש את הים, העור עדיין חם משעות האור.
בעיר סטון טאון, נשמות הזמן הקודם מחכות לכם בפינות הסמטאות. בחרו ריאד או בית אירוח, שם האבן שומרת על זיכרון של דורות קודמים. העיר היא גם קפדנית וגם מקבלת, וכל קיר מוכן ללחוש את הסיפורים של הסולטנים, הסוחרים והעבדים שעיצבו את המקום הייחודי הזה.
בצד הדרומי, ג'מביוני ופאג'ה גובלים ביער ג'וזאני ומציעים לודג'ים יותר דיסקרטיים, לעיתים אקולוגיים, עבור המטיילים שאוהבים להיבלע בין ים וטבע. הזמינו את המגורים שלכם זמן רב מראש, כי האי אהוב, אולי יותר מדי, אבל הוא עדיין אוהב את אלו שמגיעים בענווה, מוכנים לגלות אותו ללא דחיפות.
טיפים להקל על הנסיעות שלכם באי
לשוטט בזנזיבר שווה לקבל את עצמכם על כבישים עתיקים וקלושים. שכחו רכב כדי להרגיש תחושת חירות אמיתית, אבל שימו לב שצריך לקבל רישיון זמני זנזיברי בנוסף לרישיון הבינלאומי. ובעיקר, שימו לב: הכבישים כאן מלאים לחיים. שם תראו ילדים המשחקים בצד הדרך, אבל גם עיזים וחמורים חוצים בלי להתרגש.
למרחקים קצרים, המוניות נמצאות כאן. אל תהססו לנהל משא ומתן! ואם אתם רוצים להרגיש את האי מקרוב, קחו דלה-דלה, המיניבוס עם הנוחות הספרטנית, אבל שמספר את נשמת האי טוב יותר מכל מדריך. בדלה-דלה נושמים עם הדופק של זנזיבר, צבעיו, חומו, אבקיו, החיים שלו שצומחים וצומחים.
הרוויחו מהטיולים והפעילויות המקומיות
לא מגיעים לזנזיבר מבלי להריח את הרחבות, מבלי לחוש את הקול של הכחול הגדול. בחרו בקלאסה הגדולה: הספארי הכחול. במהלך היום הזה של חקר אי לאי, תצללו באגמים שקופים, תעגנו בחופים סודיים, ותטעמו בשרים ודגים בגריל מתחת לערוגות הקוקוסים, כאילו הזמן לא היה קיים. אל תחיו את החוויה הזו כמו תיירים, אלא כמו חוקרים, כדי לכבד את המקומות ולהרגיש מה שהאי מתרפק על פני הימאים הקדמונים.
צאו לחקור את יער ג'וזאני, המקדש שבו חיים קולובי אדומים, קופים אנדמיים ונדירים, בעיניים כנות וסתם. המטייל מחליק שם בכבוד, קשוב לכל שריקה של עלים. לזנזיבר אין אריות ולא חיות רעות: הטבע כאן עתיק ורגוע, הוא נפתח בשקט וברעש.
פעולה נוספת שאסור לפספס: ביקור בצמחי תבלינים. פלפל, קינמון, וניל, ציפורן… כל ריח מספר חלק מההיסטוריה של האי, עבר של ריחות ומסחר, ומעל לכל, זיכרון של עולם שבו סחרו בא essence של צמחים כמו שסוחרים בסיפורי מסע. רגע זה הוא מפגש, נצלו אותו עד תום.
בערב, קחו מקום על דהוא, הסירה עם המפרש שצפה בעדינות עם הרוח בזמן שקיעת השמש. על המים, כששמים בוערים, זנזיבר הופכת לאי מחוץ לזמן, זיכרון שנחרט בעמקי הנפש.
בחרו את הזמן הכי טוב לבקר בזנזיבר
גם כאן, הקשיבו למומחים! זנזיבר מתגלה בצורה הטובה ביותר בין יוני לאוקטובר, כאשר הימים יבשים וברורים. זה הזמן שבו השמש עדינה והצבעים מתפשטים בגדול, בלי צללים של עננים. מדצמבר עד מאי, הגשמים מכסים את האי והופכים את השבילים לזרמים. זנזיבר אז הופכת קשה וסודית. עבור מי שיודע להקשיב לארץ ולשמים, כל עונה אומרת משהו על האי, אבל כדי לחקור את פלאי האי ללא מגבלות, העונה היבשה נשארת הטובה ביותר.
שימו לב שביולי, סטון טאון הופכת ללב הפועם של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של זנזיבר. יוצרי סרטים מכל רחבי העולם, אמנים והרפתקנים מכל הגורמים נפגשים כאן. הם מתקדמים מהחום של חדרי הקולנוע אל שקיעות על המרפסות של העיר העתיקה, בין סרטים לדקלים. הקהל של האירוע הזה מעריך את התחושה שהוא מספק: שהעולם כולו החליט להיפגש כאן, בין אפריקה לאוקיאנוס.
זנזיבר אינה תחנה. זו אדמה שבה מאבדים כדי להתמצא בעצמנו מחדש, מקום שבה מסתגרים מעט, וממנו עוזבים ללא ספק שונים.
