|
בעיקרון
|
דוד בימברון, צרפתי שהושפע מהזוועות של שתיים מתאונות מטוס, מספר על מסלולו המרגש שהוביל אותו להתגבר על הטראומות שלו. הסיפור שלו, גם מרגש וגם מעורר השראה, מעיד על חוסן אנושי מול קשיים, ומסביר כיצד הצליח להחזיר את אהבתו ל טיולים לאחר שאיבד את אביו בתאונה הראשונה ופחד מאוד לעלות למטוס שוב.
עבר נושא טראומות #
היום, בגיל 32, דוד חווה רגעים טראגיים שהשפיעו עליו עמוקות. במהלך תאונת המטוס הראשונה שלו, כשהיה מתבגר, איבד את אביו. התאונה הזו היוותה השלכות לכל חייו, והשאירה אותו עם תחושת אובדן וחוסר הבנה. הכאב שבעקבות אובדן של אדם יקר בהקשר כה לא צפוי יצר בו פחד בלתי נשלט מלטוס.
À lire שולחן מונר בסטרטאט: חוויה גסטרונומית בורגנית בלב היצירתיות
הפחד לטוס: שנים של הימנעות #
בעקבות הטרגדיה הזו, דוד נמנע מלטוס במשך שנים רבות. כל פעם שראה מטוס מעופף, פחד בלתי מוסבר השתלט עליו. החרדה הזו גרמה לו לוותר על כמה טיולים שצריכים היו להיות מלאי שמחה והעשרה. אהבתו ל טיולים נדחקה על ידי הפחד, והפכה במהרה ממקור להשראה למקור לטרור.
תאונה שנייה: חוסן מקורם של מבחנים #
אבל הסיפור לא נגמר שם. כאשר דוד התחיל לשקול את הרעיון לטוס שוב, הוא היה מעורב בתאונת מטוס שנייה. רגע זה חידש את כל הטראומות הישנות שלו בעוצמה רבה יותר. שוב, הוא היה צריך להתמודד עם האפשרות של אובדן של אהובים ולהבין את עומק פחדו מהמטוסים. ברגעים קשים אלה, הוא שאל את עצמו: "למה אני, שרדתי?"
מסלול להחלמה #
לאחר התאונה השנייה, דוד החליט לקחת את הדברים לידיו. באמצעות טיפולים ממוקדים, הוא החל להתמודד עם הפחד שלו. סדנאות נגד מתח היו קריטיות במסלולו, והלמדו אותו טכניקות לניהול מתח וחרדה. תהליך ההחלמה הזה לא היה קל, אבל הנחישות של דוד להחזיר את אהבתו ל טיולים גברה על הדמונים שלו.
חזרת ההרפתקה: התחלה חדשה #
עם הזמן ובעבודה הקשה על עצמו, דוד החל לראות את הנסיעות באור שונה. הוא בחר לחזור בהדרגה לטיסה, כשהוא מתחיל בטיסות קצרות. כל טיסה הייתה צעד לקראת ההחלמה. הנופים שגילה, התרבויות שחקר והתחושות של החופש שמציע הטיול לקחו אותו לאט לתוך מעגל חיובי. בזכות מאבק אישי זה, הוא גילה מחדש את ההנאה בטיולים אשר כה חיכה לה.
À lire כרטיסי הזהות השבטיים נותרו בתוקף לטיסות פנים
לחגוג את החיים דרך טיולים #
דוד מבין שכל טיול הוא לא רק חגיגה של החיים, אלא גם דרך לכבד את האנשים שאיבד. כשחוגג בטיול, הוא נזכר באביו ובאהבה שהייתה להם להרפתקאות. התפיסה החדשה הזו מאפשרת לו לראות בטיול מעשה של חוסן ואומץ. הוא מבקש לעודד אנשים אחרים שעשויים להתמודד עם מצבים דומים לחזור למעלה, ובכך להוכיח כי תקווה והנאה יכולים להתחדש גם לאחר טרגדיות.
