עולם המנהרות הפחם מתגלה כנהר גועש, מלא סיפורים ומאבקים, בלב האזור המכרות. הזיכרון של הפועלים מהדהד בכל תל, שיקוף של תקופה בה האנושות עמדה מול הסכנות שמתחת לאדמה. ההד של סבלם וחלומותיהם מעצב את זהותה של אזור שכבר נרשם כאתר מורשת עולמית של הUNESCO.
האודיסיאה של הפועלים, שחוצה מאה שנה ושבעים היסטוריות, חושפת מסר נוגע ללב על סולידריות, גאווה וחוסן. חורבות הפחם והקולוניות, עדים לעבר מפואר, מזמינות לגלות מחדש את הסיפורים המרתקים הללו. התשוקות והדרמות האנושיות מתמזגות, מה שהופך את חקר האזור המכרות למסע בלתי נשכח בזמן ובמרחב.
סקירה
מנהרות פחם : הכינוי לפועלים באזור המכרות, סמל לעבודתם הקשה.
אזור המכרות : אזור עשיר בהיסטוריה של כרייה, שנרשם כאתר מורשת עולמית של ה-UNESCO.
חפירות : אתרי استخراج פחם, עדות לתקופה משמעותית.
תלים : גבעות של פסולת שנוצרו על ידי כריית פחם, שהוסבו למרחבים ירוקים.
מרכז ההיסטוריה של המכרות : מוזיאון בלווארד, שמבצע שחזור של חיי הפועלים ותנאי העבודה.
אסונות : טראגיות כמו זו של קוריייר, זכר לסכנות של המקצוע.
תרבות : מסורות, חגים ומנהגים קהילתיים של הפועלים.
מורשת חיה : ירושת תרבות וחברה המועברת מדור לדור.
שורשי ההיסטוריה של הכרייה #
ההיסטוריה של הכרייה בצפון צרפת, שהחלה ב-1720, מתחילה סמוך לואלנסיאן, בפרנס-סור-סקו. שינוי זה הגיע לאחר הקרב בדנין, אירוע משמעותי שיצב את הגבולות ופתח את הדרך לחיפושים אחרי כסף. הריבועים המתרשמים הביאו להתפתחות שנמשכה במשך מאה שנה ושבעים, עד 1980. במהלך העשורים, מאות אלפי עובדים, הנקראים מנהרות פחם, כרו בנחישות את התחתית. הם המשיכו לחלץ מהאדמה יותר משני מיליארד טון פחם, והותירו חותם בלתי נמנע על פני הנוף.
À lire ביקור מסביב לעולם: אילו עצירות לכלול כדי להבטיח טיול מוצלח?
מורשת תרבותית וזיכרון קולקטיבי #
העושר התרבותי שהופרש מעולם הכרייה מתגלה דרך שפע של סיפורים פופולריים, מסורות ו פולחנים. מילים כמו קולוניות, מדחסים וחגים מזכירים את המורשת הזאת. בשנת 2012, ההכרזה של אזור המכרות ברשימת המורשת העולמית של ה-UNESCO כ- *« נוף תרבותי משתנה וחי »*, נותנת ממד סמלי להיסטוריה הזו. הרפתקת האנושות של “מנהרות הפחם” מעלה את העניין לעובדה הפשוטה של הכרייה. היא מהווה פרק מיתי במאבק על כבוד הישרדות.
מרכז ההיסטוריה של המכרות בלווארד #
בווארד, המרכז ההיסטוריה של המכרות שמהווה את הלב של זיכרון זה. המוזיאון מציג את הדגם המרגש של גלריה, משחזר את החוויה של ירידה לחשכת התהום. הרעש המחריש של מכונות וחוקי החפירה מחזיקים את העבודות הקשות של הפועלים. במהלך הביקור במתקנים, אפשר להעמיק את הבנת התנאים הקשים של העבודה. חדרי המיון, שבהם עבדו ה“קאפוס” ללא הפסק, מהווים עדות לעבודה Monumentale.
הקולוניות וההיסטוריה החיה שלהן #
ואלרס-ארנברג, דוגמה בולטת של המורשת הזאת, מכילה בתים מבטון, הזוכים מהעבר התעשייתי. בתים אלו מהווים עדות לתקופה בה חברת המכרות של אנזין טיפלה בכל ההיבטים של חיי הפועלים. בקולוניות הללו, החינוך, הבריאות והפנאי היו תחת פיקוח החברה. הבתים מבטון יוצרים נוף חי, שבו חלק מהמשפחות של פועלים לשעבר עדיין חיות, שומרות על סמלים מתקופה שחלפה. מקומות חגיגה, כמו האולם הישן בסגנון ארט נובו, מזכירים את חשיבות החגים לתושבים.
המורשת הטראגית של האסונות #
הגז הפנימי, גז מסוכן, מזכיר אסונות בלתי הפיכים. האסון של קוריייר, שהתרחש בשנת 1906, מוביל לאובדן 1,099 פועלים. הדרמה הזו מעמיקה בתודעה הקולקטיבית. ביקורים באתרי כגון מרכז ההיסטוריה של המכרות מציעים אפשרות להתמודד עם המציאות הזו, להוקיר את זיכרון הקורבנות ולהבין את הסכנות שהיו חשופים להן הפועלים. הסיפורים הכואבים של עובדי העבר מעניקים נופך טראגי להיסטוריה הזו.
À lire להצליח בהגירה שלכם: מדריך מלא של שלבים למעבר לחו"ל
הטבע מחזיר לעצמו את זכויותיו #
שינוי אתרים ישנים של כרייה למרחבי ביודיברסיטי מעיד על החוסן של הטבע. ברייסמס, התל של העליון מחצבת סבטייה, ששוחזר לאחרונה, הופך למקלט עבור חיות הבר וצמחים. יער ירוק, שבו ישנן מינים שונות של בעלי חיים, פורח על אדמה עם היסטוריה. הנוף הישן הזה, שכעת מחוזק, מזמין מחשבות על יחס בין האדם לסביבה. שבילים מפותלים מאפשרים לחקור את פלאי הטבע הללו, בעוד שהתלים שולטים בנוף, והם מעידים על אינטגרציה הרמונית.
