האם יש הכנה לגישה בתשלום לאי אולרון ואי נוירמוטייה?

בקצרה פרויקט תשלום גישה מתוכנן לגשרי אולירון ונוימואטיה. ההשראה נלקחה מהתשלום הקיים באי רה. מטרות: להגן על הסביבה, תחזוקת התשתיות וויסות זרימת התיירים. רק אחרים-לא-תושבים עשויים להתייחס לצעד הזה. הפרויקט יוצר דיון ועדיין לא התקבלה שום החלטה, לא לגבי התאריך ולא לגבי הסכומים.

בעוד שכמה איים בחוף האטלנטי מתגאים באווירה ייחודית, ישנה מהפכה קטנה שעשויה בקרוב להניע את הדיונים על גשרי אולירון ונוימואטיה. עד כה, היכן שהכניסה הייתה חופשית, הגישות האסטרטגיות הללו עשויות לעקוב אחרי דוגמת השכנה שבצפון על ידי השקת מערכת תשלום או אקוטקס לתושבים שאינם תושבים. פרויקט שמעורר כבר עכשיו הרבה מתיחות בין הצורך בשמירה על הסביבה, ניהול התיירות הממוני… וכמה מתיחות מקומית.

חולמים לצאת לחקור את קסמי האיים של נוימואטיה או אולירון במהלך סופשבוע או קיץ? שימו לב, ייתכן שהמסעות הבאים שלכם ידרשו בקרוב עלות נוספת בכניסה! הדיונים על הקמת תשלום גישה לאיים האלה הולכים ותופסים תאוצה. בין הצורך במימון לתשתיות, החיפוש אחר הגנה על הסביבה ורצון לשלוט בזרם הקיץ של הנופשים, זהו פרויקט שהרעיון שלו מעורר חרדה מסוימת אצל חלקם… או חיוך אצל אחרים.

תשלום גישה לאיים אולירון ונוימואטיה: האם זו מציאות מתקרבת?

חובבי החוף האטלנטי יודעים: אם אי רה כבר מוכר לקונספט של גשר בתשלום כדי לחצות את המים שלו לעבר לה רושל, המודל שלו עשוי בהחלט להוות השראה לדומותיו אולירון ונוימואטיה. עד כה, גשרים המקדמים את החיבור בין שני האיים האלה לים היו פתוחים לחלוטין, דבר שמועיל למי שאוהב לאלתר את החופשות שלו… אך רוח החופש הזו עשויה בקרוב לפנות למכסה יקרה יותר לביקור של תושבים שאינם תושבים.

באופן קונקרטי, רשויות מקומיות ונבחרים שוקלים את רעיון הטלת אקוטקס או אקונתרקציה — לא משנה איך קוראים לזה, זה ממש דומה לתשלום ברמה מסוימת. המטרה המוצהרת היא לאסוף כספים המיועדים לשמירה על שטחים טבעיים, לשמור על התשתיות (כמו הגשרים עצמם) ולנהל את בעיית הצפיפות בעונה החמה. מה שמאפשר להקל קצת על הלחץ באזורי פגיעות עקב עליית התיירות… עדיין, בשלב הזה, לא התקבלה החלטה סופית על ה"בעוד מתי" ו"באיזה סכום".

גשרים כקשר טבורי… אבל לכמה זמן חינם?

דמיינו לרגע: לפני שאתם נהנים מהחוף או מהנוף של החולות, ייתכן שתצטרכו בקרוב לשלוף את כרטיס האשראי! אם הגשר המחבר את אי רה ללה רושל כבר הקדים את הצעד — וכסף נכנס לכיסו מדי שנה — אזי כוחות הגשר של אולירון ונוימואטיה כעת רואים את האיום/הפתרון הזה מתקרב מעל קשתותיהם.

הכסף שנאסף, לפי המובילים את הפרויקט, יהיה ברכה כדי להתחיל מאמצים ראויים מול שחיקת החופים, שימור הביצות המלחיות וחיזוק התשתיות שהופכות לשבירות תחת הלחץ התיירותי. וגם, בואו נגיד זאת באופן ברור: תשלום עשוי להקל קצת על התנועה ולתמוך ב"אלטרנטיבת תיירות אחראית", מגמה שתופסת זרם בכל מקום…

נוימואטיה: בין ביצות ומימוזה… האם גישה בתשלום בפתח?

נוימואטיה היא לא רק אי של ביצות מלח ותחנת המעבר המרהיבה של גואי; זה גם פנינה רכה שבה החיים זורמים לפי השפעות הגאות והשפל והאקלים שהופך כמעט למדיקיטרניאני. בין פסטיבלים, דיגים, רוכבים על אופנים או טעימת תפוחי אדמה המפורסמים, כל פינה באי מציעה את המנות הגדולות של בריחה.

אך היזהרו, עם 9,455 תושבים ועומס שגדל בעונה, השאלה של מימון ושמירה על בטן הזהב הזו מתגלה כקריטית. גישה בתשלום תאפשר לא רק לווסת את זרם הנופשים, אלא גם להבטיח את המשכיות המורשת המקומית… תוך צמצום אפקט "ההתקפה המהירה" שנמצאת בכמה חופים. בקיצור, לנסוע בדרך ברת קיימא, אך… יותר יקר.

עבור סקרנים המנסים למצוא רעיונות לטיולים, גלו גם כתובות בוקאליות במדינה, או קבלו השראה מ יעדים עם חופי חלום מחוץ לצרפת.

אי אולירון: אור על בריחה אותנטית… האם בקרוב תחת אקוטקס?

על האי השני הגדול במטרופולין אחרי קורסיקה חיים לפי קצב השמש והגאות. אולירון הוא השילוב הבעייתי הזה של שטחים פראיים, יערות אורן, ביצות מלח, כפרים של דייגים וחופים שנמשכים לעד. איזור אידיאלי להירגע, אך גם מוקד תיירות: כ 22,000 תושבים בשנה, הרבה יותר ברגע שמתחילים הימים היפים!

עם ככה הרבה תיירות וטבע יקר לשמור, לא מפתיע שפרויקט אקוטקס נכנס לנושאים הלוהטים. הנבחרים בהחלט מתכננים להישען על התשלום הזה כדי להשקיע בתחזוקת התשתיות, להאט את התפתחות התיירות sometimes טרופה ולשמור על הסביבה הייחודית שלהם.

רוצים להאריך את חוויית הבריאות שלכם? מדוע לא לשלב את החוויה האולירונית עם שהות בספא במקום אחר בשמש, או, אם אתם אוהבים מים, גלו את הטיפים לאמץ סירה אקולוגית!

תשלום, אקוטקס, תרומת אקולוגיה… הוויכוח מתגבר

בכל הסיכויים, האפשרות של מחסום תשלום בכניסה לאיים לא מוצאת חן בעיני כולם! תושבים שמחוברים למסורת הקשרות, אנשי מקצוע בתיירות שמעוניינים בהכנסות שלהם, מבקרים שחוששים ממגבלה חדשה בתקציב החופשה: כל אחד יש לו את הטיעונים שלו. ליבת הדיון: האיזון הנכון בין הגנה על הסביבה, כלכלה מקומית וחירות התנועה.

השנים הבאות יגידו אם הגישה לגשרים תשאר סימן של פתיחות או אם יהיה צורך "לשלם כדי לראות". עם זאת, אם אתם חולמים לחקור איים אחרים בקצה העולם, הסתכלו על האפשרויות הטובות ביותר להשכרת רכב להקפת פוינט-א-פיטר בגדול. עדיין לא משלמים (עדיין) תשלום כדי להגיע לשם, אבל עד מתי עוד?