הווילון ירד על המשרד הפיזי האחרון של מידע תיירותי בפריז, סימן לעידן שמסתיים. הסגירה הזו איננה פרט מנהלי פשוט: היא מעצבת את המעבר מדגם בן יותר ממאה שנה לעידן דיגיטלי מוחלט, בסיכון להשאיר כמה מבקרים מבולבלים. מה יקרה למשרדי התיירות בצרפת עם התפשטות הדיגיטל, הצורך בהתאמות אישיות ולקוחות המחוברים לפעמים אך לא תמיד פתוחים לטכנולוגיה? בהקשר שבו גם התושבים המקומיים רואים את עצמם כתיירים פוטנציאליים, העתיד של המשרדים האלה נראה לא ודאי ומרגש. צלילה אל מאחורי הקלעים של מהפכה לאומית!
העתיד הלא ודאי של משרדי התיירות: פריז מורידה את הווילון!
מתחת לצללי המגדל אייפל, המשרד הישן של תיירות בפריז סגר את דלתותיו בתחילת 2025. בתוך פחות מעשור, פריז עברה מרשת צפופה של משרדים ל… אפס משרדי קבלה. ההחלטה הזו, מפתיעה עבור בירת התיירות הכי מבוקשת בעולם, מוסברת כדרכי לתפקד טוב יותר — על ידי מעבר לקונסיירז' טלפוני זמין בכל יום וכפילות של נקודות מידע חלופיות כמו דוכני עיתונים או משרדי דואר.
הדיגיטל הפך להיות המנצח של הנופש התיירותי. רק צריך להסתכל על הירידה במספר המבקרים: 574,000 מבקרים במשרדים בשנת 2015, בקושי 150,000 בשנת 2022. כיום, הסמארטפון הוא בן הליווי החיוני של הנוסע, בין בלוגים, רשתות חברתיות, סטוריז באינסטגרם ועזריו החשובים של ChatGPT בתפקיד מדריכים לשימוש פתאומי.
המודל הפריזאי, תקן חדש?
פריז אינה היחידה שנוקטת במעבר הדיגיטלי הזה. סקוטלנד הודיעה על סגירת 25 iCenters שלה, ויעדים אחרים עשויים להתקל באותה דינמיקה. בדומה לעמק הלוט והאזור ואל ד’אדור, המהפכה של משרדי התיירות מואצת, ויוצרת דיגיטציה מואצת של המידע.
כלים דיגיטליים, אך רצון לקשר אנושי
הקשר האנושי יצליח לשרוד את ההתקפה של הדיגיטל? למרות הטכנולוגיה הנוכחת בכל פינה, רבים מהמבקרים מתוודים על העדפתם לקליטה החמה של תכנאי, במיוחד בעיר גדולה שבה אפשר להרגיש מהר מאוד אבוד. התיירים מעריכים את הביטחון לעזוב עם מידע מאומת, אנקדוטות בלתי נגישות בגוגל ולעיתים אף חיוך או אנקדוטה מקומית מפתיעה.
חלק מהפעילויות עדיין שמורות למשרדים הפיזיים, כמו משחק החקר "ההרפתקה שלי" על החוף של קוט ד’אזור, זמין בדרך רק על המקום. ז'אן-סבסטיאן מרטinez, המנכ"ל של Nice Côte d’Azur Tourisme, אומר זאת: "האירוח התיירותי לא ניתן להורדה באפליקציה!"
המשרד לתיירות איננו רק נקודת מידע
המשרדים הלתיירות המתקדמים לא רוצים להיות יותר ממפיצי ברושורים פשוטים. הם הופכים למקומות חיים אמיתיים. חנות של מוצרים מקומיים בPleumeur-Bodou, מרתף יין ידידותי בסן-מקר, סדנאות ואירועים ברחבי צרפת… התושבים מגלים שהם יכולים לקנות שם או להיפגש עם העולים החדשים, כי "התיירים הראשונים של יעד הם לעיתים קרובות התושבים עצמם".
באזור יור, בעיר אברו-נורמנדי, השינוי הגיע למידה שאף אחד לא נדבר עליו בשמו "קן הפנאי", שמיועד למקסם את האטרקטיביות המקומית כדי למשוך הן תיירים, הן סקרנים שעברו והן תושבים חדשים שמחפשים נקודת התייחסות.
הניצחון של האזור הכפרי: שם האנושיות מתעלה
באזורים הכפריים, משרד הקבלה מוצא את משמעותו מחדש, במיוחד בעונת השיא. בשאטל גויון, למשל, רוב הלקוחות הם מטופלים מבוגרים, שלא תמיד מרגישים בנוח עם הדיגיטל. הליווי האנושי האישי שם עושים את ההבדל, אפילו לעודד פתיחה של נקודת קבלה נוספת בכל קיץ כדי לכלול את הזרם.
אפילו תיירות האופניים, המתרקמת (ראה את פרויקט תיירות האופניים כאן), מדגישה את הצורך בעצות מועילות כדי לארגן מסלולים ולינה מחוץ לדרכים השחוקות. אם אתה אבוד בנוג’נט או בעמקהסנה, המשרד משחק פעמים רבות את תפקיד המצפן החברתי והתרבותי.
אם כך, אם מרכז העיר של פריז מסובב את הדף של המשרדים הפיזיים, הממשרדים למידע בהחלט מתכוונים לכתוב פרקים חדשים, בין דיגיטציה נבחרת, שירותים מותאמים אישית וגילוי חברתי של הטריטוריות.