בראש האיידהו, עיר מינרים לשעבר מתחדשת לחוף הרים שקט, מוקפת יערות ופיקים ממורקים. נולדה מהזמן הזהב ומהבום הכספי, העיירה מולן החליפה את ההתרגשות של המנהרות בשקט של שבילים. כאן חוקרים מורשת מינרית מרתקת, מצלמים סקרנות מקומיות (שלום לבמזרקת אלמר), גולשים בLookout Pass, רוכבים על הHiawatha Trail האגדי וטיולים לכיוון אגם סטיבנס. עם העיירה הקטנה וואלאס כל כך קרובה למנוחה ושדה התעופה הבינלאומי של ספוקן בהישג יד, הבריחה היא פשוטה כמו שהיא מרהיבה.
מוקפת בצפון המדינה, ממש ליד הגבול מונטנה (כ-6.5 ק"מ) וקרוב ל-150 ק"מ משדה התעופה ספוקן (93 מייל), מולן שוכנת בגובה של כמעט 1,000 מ' (3,278 רגל) תחת מבטם של הרי Bitterroot. בעבר, רחובותיה היו מלאים במכולות, בתי קולנוע, לובי ודוכני טקסטיל. היום, התפאורה שקטה יותר: עיירה ירוקה, אופקים ירוקים וכחולים, והתחושה הנאה שאתה נמצא בהרים.
מוסדת ב-1884, שנקראה על שמו של הקפטן ג'ון מולן — בונה הדרך הצבאית המפורסמת — העיר מהר מאוד צמחה למוקד מינרלי מרכזי בעמק סילבר. השמות Gold Hunter או Morning Mine נשמעו אז כמבשרי מזל. האוכלוסייה הגיעה לכ-3,000 תושבים לפני שירדה משנות ה-50 ואילך עם סגירת המכרות. אך עדיין פועלת: מכרה הכסף Hecla Lucky Friday ממשיך לפעול, עדות חיה לעבר שמעולם לא נסגר לחלוטין.
היסטוריה חיה ואוצרות קטנים בצד הדרך
כדי להיכנס לתוך הסיפור המקומי ללא פטיש או קסדה, פנו למוזיאון קפטן ג'ון מולן, הממוקם בתיאטרון ליברטי הישן. הכניסה חופשית ומציגים בו אובייקטים יום-יומיים, מזכרות מינריות ותמונות התקופה. זכרו ליצור קשר עם המוזיאון לפני הגעתכם: מחוץ לעונה הקיץ, הוא יכול להיות סגור. באזור, בפחות מעשרים דקות נסיעה, כפר מינר נטוש מפיץ את הפאטינה של פעם שמדלקה את הדמיון.
בצומת 66 של הInterstate 90, פחות מקילומטר ממרכז העיר, תמצאו את מזרקת אלמר: שלוש מבנים ידניים שנאספו מחלקים מתכתיים שנמצאו במכרות הישנים, הוקמו על ידי המינר אלמר אלמקוויסט. אחד מהם יוצא מים צלולים — מושלם לרענון ולשטוף ידיים — והאזור הוא ספוט צילום בלתי צפוי כמו שהוא פוטוגני. בחורף, הקרח יוצר סביב המזרקות פסלים שקופים באופן פשוט קסום. טיפ: כמה מטיילים מציינים שGoogle Maps עלול לגרום לכם לפספס את הפנייה: חפשו את השקע הקטן בצד הדרך.
יופי טבעי והרפתקאות באוויר הפתוח
כמעט יותר מ-10 ק"מ ממולן (כמו 6 מיילים), אזור Lookout Pass Ski & Recreation Area מפזר 550 דונם של שטחים מתגלגלים ושלג ידוע כשופע — יותר מ-10 מטרים בשנה (400 אינצ'ים, בממוצע). יש שם 35 מסלולים, משקט של ירוקים לאיוש של שחורים. הדובדבן שבסיס הגלשן: בית ספר לגלישה ולסנואובורד חינם לקטינים (6–17 שנים לגלישה, 7–17 לסנואובורד), כך שתוכלו להנחיל לכל השבט את ההנאה מהשלג.
כאשר השלג נמס, הכוכב נקרא Hiawatha Mountain Bike Trail: מסילה ישנה שהוסבה לרצועת 24 ק"מ שלמה (15 מיילים) ובחינם, שסוט מנקודת מבט של יערות נדיבים ומובילה ל10 מנהרות שמעוררות את נשמת החוקר. כרטיסים, הסעה (ש שימושית כדי לעלות בלי להזיע) והשכרת אופניים ניתן לאסוף בLookout Pass. שימו לב שתגובות המשתמשים משתנות: כמה רוכבים מדווחים על בעיות תחזוקה של אופניים או על שירות לקוחות לא טוב — התכוננו, בדקו את הציוד שלכם והזמינו מוקדם.
אוהבי בריחות ארוכות רוכבים גם על השביל הירוק של קוור ד’אלן (73 מיילים, כ-117 ק"מ) שמחבר בין מולן לפלומר תוך כדי הקפיצה בין אגמים מנצנצים, חיות בר (שלום להאיילים, עורבים ואיילים) וכפרים היסטוריים. כדי לעלות את הדופק, כיוונו את ההקפה של אגם סטיבנס (כ-10.3 ק"מ הלוך ושוב, 6.4 מיילים), רק 5 ק"מ מהעיר: מסלול קשה ומשופע, אידיאלי לאימון בהרפתקנות, שנשקף בינות ליערות, אגמים ופרחי בר. הביאו מה שתצטרכו לנשנש, מה שצריך להגן על עצמכם — ואת תחושת הפלא שלכם.
הקסם של עמק שחי
מה שעושה את הקסם של מולן, זו התחושה של מרחב ושקט: אפילו בעונת החורף, התורים נשארים מדודים, ובקיץ, השבילים נחלקים ללא דחיפות. בין סילבר וואלי עם דגש אפי לבין הרי Bitterroot שמתלהבים בשקיעה, הטבע מוגש בקינוספוק — בלי כתוביות ואין תוספות.
פרטים שימושיים לבריחה נינוחה
מגיעים למולן דרך I-90, כ-150 ק"מ משדה התעופה ספוקן. הזמן הטוב ביותר? כל השנה: שלג וסקי מדצמבר ועד מרץ (בהתאם לסופת השלג), אופני הרים והליכה מאי ועד ספטמבר. בגלל שהמזג האוויר בהר יכול להיות לא צפוי, לבוש שכבות ורוח-נגד הם בעלי ערך.
בצד הלינה, המוטל הישן של העיר (Lookout) אינו מקבל עוד; שימו לב על הוואלאס השכנה, בעשרה דקות משם, מושלמת לבריחה שקטה לאן לשוטט, לעשות קניות טובות, לאכול טוב ולחזור עם סקי על כף הרגל או תיק על הגב. הצמד מולן-וואלאס מפצע את העניין של סוף שבוע קל: נוח, מקסים ולא עמוס יתר על המידה.
אם המרחבים האלה מעוררים לכם רעיונות מפה לשם, תעשו מהחפצים שלכם לעוד: דחפו בריחה סתווית לאירופה, חלמו על כפר ברטוני עם קסם מלוח, קחו הפסקות רומנטיות בנורמנדי, או סוף שבוע רגוע באיטליה — ולמה לא עם צליל עירוני על סלון ישן בניו יורק שמספר על תקופות אחרות. הרפתקאות לא חסרות; ההרים, הם כבר מחכים לכם.
